בנם של שמחה ואמנון. נולד ביום ד' באדר ב' תשמ"ט (10.3.1989) בחדרה. אח צעיר לשירית ומורן.

עומר גדל והתחנך בחדרה. למד בבית הספר היסודי "קפלן" בשכונת בית אליעזר והמשיך את לימודיו בתיכון "חדרה" בתוכנית "מופת" למצוינות לימודית, חברתית וערכית. הצטרף ללהקת המחול של בית הספר ואף השתתף עימה בסיור הופעות בחו"ל.

בשעות הפנאי שיחק בכדורגל עם חבריו.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושובץ בחיל ההנדסה הקרבית. שימש בתפקיד מפעיל ציוד מכני הנדסי (צמ"ה), סיים קורס מפקדי כיתה והיה למפקד.

לאחר שלוש שנות שירות חובה השתחרר מצה"ל, עבר לגור באילת, ושם עבד במלונות. כעבור כחמש שנים עבר לתל אביב ועבד כמאבטח במלון.

בהיותו פרפקציוניסט ובעל סטנדרטים גבוהים התקשה לשאת תופעות של מילוי משימות באופן חלקי, ולכן החליט להחליף מקום עבודה ולהגיש מועמדות לתפקיד במשטרת ישראל. ביום 27.10.2016 התגייס למשטרה, הוצב במחוז תל אביב ושובץ במחלקת הנוער. בהמשך השירות עבר למחלקת בילוש.

עומר אהב את השירות, היה חדור מטרה והשקיע את כל כולו במשימותיו. "ממש מצא את עצמו שם", כדברי אימו. מעולם לא התלונן על תנאי השירות המאתגרים, למשל משמרות ארוכות – לעיתים אף כפולות, ושב ואמר שהוא מודע היטב לייעודה של המשטרה ומקבל על עצמו את המשימות ברצון.

תוך כדי השירות למד לתואר ראשון במגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק בשלוחת האוניברסיטה הפתוחה במכללה האקדמית בית ברל שבשרון. הוא אהב ללמוד, והלימודים היו קלים לו למדי.

עומר בורך בחיוך רחב וכובש. בכל מסגרת רכש לו חברים קרובים, וכחבר נאמן תמיד היה נכון לעזור, להקשיב, לתמוך, לחבק ולהיות לצד האנשים שאהב. ידע לומר את המילה הנכונה בעיתוי הנכון, דאג להראות את אהבתו והתאפיין בכנות. גם אם בלב חש כעס כלפי אדם, המשיך לגבות אותו ולעמוד לימינו.

רב-סמל עומר אריה נפל בעת מילוי תפקידו ביום ד' בכסלו תשע"ט (12.11.2018). בן עשרים ותשע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחדרה. הותיר הורים, אחות ואח.

על מצבתו חקקו אוהביו: "כשהלכת משהו מאיתנו הלך איתך, וכמו ענן כבד הוא יבכה איתך" (על פי השיר "משהו ממני" שכתבה סמדר שיר).

עומר מונצח באנדרטה במכללת המשטרה בבית שמש ובאתר ההנצחה המשטרתי ברשת. באתר עיריית רמת גן הועלה דף לזכרו.